2018  כל הזכויות שמורות לעמותה לשינוי אקלים ע"ר 580616126

לקטות - אין מילה כזו!

 

 

יום אחד אם אדריך קבוצה של מורות (המציאות היא שבקבוצה של אנשי חינוך יהיו רוב של מורות, לכן אני פונה לפי כללי העברית החדשים ואומר "מורות" - לפי הרוב, ובניגוד לכללים הישנים, שלפיהם אם הייתה קבוצה של רוב מורות ומורה זכר אחד הייתי צריך לומר "מורים").
באותו יום אפתח ואומר: "בוקר טוב מורותיי, ברוכות הבאות לסדנת הלקטות". מיד תגיד אחת המורות (לפי כללי ההסתברות זו תהיה מורה). אין מילה כזו "לקטות"!, ואני אומר "בטח שיש", ואז היא תוציא מילון ותוכיח לי שאין מילה כזו במילון, ולכן המילה אינה תקנית לפי חוקי העברית. טוב, אין לי ברירה אלא לומר שהיא צודקת. אכן המילה לא קיימת במילון, ואינה תקינה לפי החוק, וגם הכתבן במחשב שבו אני כותב כרגע מסמן את "לקטות" בקו אדום של טעות.

המורה סיפקה את מנת האגו היומית שלה, הצליחה "ללמד" משהו את המדריך הצעיר והטיפש. או שזה מה שאני חושב שהיא חושבת ובמחשבה הזו אני עוסק בכל החמש דקות הבאות. וההדרכה יוצא מפי באופן אוטומטי ומחשבותיי ממשיכות לרוץ במעגלים. וזה קול מחשבותי – "אין מילה לקטות? באיזו שפה דיברנו?. לא דיברנו ערבית, לא דיברנו סינית, ואני יכול לנחש שאם קיימת מילה לקטות באיזו שפה בעולם אז משמעותה איננה "איסוף צמחי מאכל". ללא ספק דיברנו עברית! לא דיברתי בשום שפה אחרת. האם כשדיברתי בעברית ואמרתי "לקטות" כולם הבינו את כוונתי? כן הם הבינו.

 

מה יוצא? דיברתי בעברית, אמרתי לקטות וכולם הבינו. אז המילה הזו כן קיימת בשפה, אבל לא לפי החוקים".איך קובעים את חוקי השפה? נגיד שחוקרים פגשו שבט לקטים לא ידוע, המדבר שפה לא מוכרת. במשלחת המחקר הראשונה מצרפים חוקרי שפה. הם מתחילים לתעד מילים ופירושם, לומדים את מבנה השפה ואת סדר המילים בתוך המשפט, ואט אט מנסחים את חוקי השפה. יש כמובן יוצאי דופן שאינם מתאימים לחוקים ויצרים עבורם חוק מיוחד של יוצאי דופן, ויש עוד כמה מילים שלא מתאימות גם לחוק המיוחד. את המילים הנדירות הללו ישימו בשמורת טבע (לא באמת, זה רק מטאפורה), וכשילמדו את השפה הזו באוניברסיטה, אלו יהיו המילים הידועות ביותר, למרות שחלק מאנשי השבט לא שמעו אותן מעולם כי הן כה נדירות בשפה.

את חוקי השפה קובעים לפי השפה ברגע זה, או לפי הזמן שבו נעשה המחקר. בדרך שתתאים להגיון האנושי. החוקים נקבעים לפי ההיגיון האנושי. אבל הטבע לא נוצר לפי ההיגיון האנושי. זה רק אנחנו בני האדם מלבישים תבניות הגיוניות על הטבע. אנו עושים את זה כי זה יעיל. זה עוזר לנו לתקשר אחד עם השני בשפה משותפת, לכתוב ספרים ולהשאיר מחקרים לא גמורים לדור הבא. זה גם עוזר לפתור בעיות אם הן דומות אחת לשנייה, כמו נוסחאות לבעיות מתמטיות דומות. אבל המוח האנושי עצמו, כמו הטבע, לא נוצר לפי הגיון אנושי. החשיבה האנושית לא תמיד הגיונית. לפעמים יעיל בשבילנו להיות לא הגיוניים. למשל כשצריך לפתור בעיות שהן שונות מכל מה שהכרנו, או לדמיין מצבים חדשים שלא התנסינו בהם אף פעם. לפעמים כדאי לשחרר את ההיגיון מתפקידו ולהפליג עם הדמיון ללא עקבות. כשהנוסחאות המוכרות וההגיוניות לא עובדות יותר, צריך להתעלם מהחוקים ולהפעיל את הרגש והדמיון ולפעמים גם לנחש מתוך אינטואיציה או בלעדיה.

 

השפה, כמו החשיבה האנושית, לפעמים היא הגיונית ולפעמים לא. וכשנוצרת מילה חדשה המשלבת אי הגיון, אז המילה הזו לא תהיה לפי החוקים ההגיוניים.
נחזור אל אותו שבט לקטים "חדש" (למעשה הוא קיים עשרות אלפי שנים, אבל רק עבורנו הוא חדש). 20 שנה אחרי צוות המחקר הראשון, הגיע צוות שני. הוא נתקל במילה שלא תועדה קודם ולא מתאימה לאף חוק. בגלל שאנו תומכים ברב תרבותיות ישר יכניסו את המילה לשפה שלהם כחוקית למהדרין. איזו אפליה! בגלל שהם כושים מקבלים כל מילה שימציאו, ואם אני מדבר עברית ישר בודקים אם המילה שאמרתי מתאימה לחוקי התכנון והבניה. (המשפט האחרון הוצא מהקשרו, לא אני אמרתי אותו, אלא קפיטליסט מדרום ארה"ב)

אם את או אתה הקורא/ת במקרה מורה ללשון, אל תיקחו את זה אישית. גם אימא שלי מורה ללשון ואני אוהב אותה, וגם את השפה העברית.


החוקים לא באמת קיימים, כמו גבולות בין מדינות, זה רק המצאה של בני אדם. לפעמים זה עוזר לנו לחיות יותר טוב ולפעמים זה לא.
ובניגוד לנאמר לעיל, חוקי הלקטות להלן, הם מוחלטים, אוניברסאליים, ואינם משתנים (חוץ, כמובן, מיוצאי דופן, שעבורם יש חוק מיוחד)

בקרוב:
חוק האספרגוס. כשהצייד הופך לסוחר פרוות.

Please reload