יום אחד, הילדים בשבט ערכו תחרות "מי מדליק אש הכי מהר במקדח קשת". אחד הדליק אש בשתי דקות, אחד בדקה וחצי ואחד בחצי דקה. רק נוצה כחולה קטנה של ערבני, זה היה שמו של הילד, לא הצליח בכלל. רק יצא לו המון עשן. הוא התעצבן כשלא הצליח והתרגז עוד יותר כשכל הילדים צחקו עליו. הוא קם והלך ליער עצבני ובועט באבנים ובעצים ואמר לעצמו "אני אראה להם מה זה, אני אדליק אש יותר טוב מכולם – אני אדליק את האש הכי גדולה שהם ראו אי פעם!. ככה הוא הולך בשביל היער ופתאום "פוף" מופיע מולו דרקון קטן. עם כנפיים של דרקון וזנב של דרקון וקרניים של דרקון, אבל יש לי יסוד סביר להניח שאולי היה זה רק שדון שמחופש לדרקון. והדרקון, או שאולי זה רק שדון שמחופש לדרקון, אמר "נוצה כחולה קטנה של ערבני, אתה רוצה להדליק אש ענקית?” "כן!” אמר נוצה כחולה. הדרקון, או שאולי היה זה רק שדון המחופש לדרקון, הוציא אבן צור קטנה ומעט חומר סודי, שלף את הציפורן של האצבע הקטנה שלו, הקיש פעם אחת עם הציפורן באבן הקטנה, ניצוץ אדום פגע בחומר הסודי וגחל קטן החל ללחוש. הדרקון, או שהיה שזה רק שדון המחופש לדרקון, זרק לעבר נוצה כחולה את החומר הסודי שהפך לגחל אדום ואמר "קח את אש הקסמים הזו, תוכל להגדיל אותה כמה שתרצה".

נוצה כחולה תפש את הגחל, אסף מהר עלים ועשבים ונשף עד שנדלקה אש. הוא אסף עצים דקים והכין מדורה. עכשיו הוא הרגיש הרבה יותר טוב, הוא שכח לגמרי האת הדרקון הקטן, והדרקון נעלם לו. נוצה כחולה שמח מאוד באש שלו והגדיל אותה עוד ועוד עם הרבה עשבים ועלים וענפים ורקד סביב האש. אבל לפתע, איך בדיוק זה קרה הוא לא ידע, כל היער סביבו החל לבעור. נוצה כחולה נבהל והחל לרוץ. הוא רץ בשביל חזרה אל מחנה השבט. השביל ביער מתפתל, והאש רודפת אחריו, הוא רץ ולא שם לב לענפים ששורטים אותו ולקוצים, ופתאום הוא נתקל בגזע עץ שנפל על הדרך ו השתטח ונפל על הפנים, האש מעליו. לא רק שלא ידע מה לעשות, הוא אפילו לא הצליח לחשוב בכלל ואפילו לא לפחד. פשוט חיכה שהכול יגמר.

ואז הוא הרגיש קור נורא, ואיך האוויר יוצא מתוך ריאותיו והוא לא מצליח לנשום, ואז נשפך עליו דלי של מים. נוצה כחולה הרים את ראשו מהאדמה וראה מולו אינדיאני זקן עם שיער לבן ארוך, והאיש אמר "להדליק אש זה החלק הקל, אם אתה רוצה שהאש תהיה חברה שלך, תצטרך ללמוד איך לעזור לאש להישאר בגודל המתאים".

"לעזור לאש?” שאל נוצה כחולה, "לא צריך לעזור לה, היא אוכלת מיד כל מה שהיא יכולה"

"נכון, היא אוכלת כל מה שהיא יכולה ואם היא גדלה יותר מידי היא שוכחת מי החברים שלה. לכן הכלל הראשון הוא להרחיק מהאש את כל הדברים שאתה לא רוצה שהאש תוכל – עשבים, תיקים, כלים, נעליים.”

"הכלל הראשון" חזר נוצה כחולה ואמר - "הרחק מהאש כל דבר דליק וכל דבר שאיך רוצה שהאש תוכל"

הזקן הוסיף: "הכלל השני הוא - גבול ברור. למדורת האש צריך להיות גבול ברור, שכל אחד יכול לראות. אם האש מתפתה לעבור אותו, מיד עוזרים לה להישאר רק בתוך המדורה”.

והכלל השלישי הוא הכי קשה - “לשמור על האש בגודל המתאים". להתאים את האש לפי הצורך – כמה אנשים יישבו ליד האש? שניים או עשרה? אולי זו אש לבישול?. "נוצה כחולה”, אמר הזקן, "לעשות אש גדולה זו לא חכמה. החכמה היא לעשות את האש בדיוק בגודל המתאים. אם תצליח לשמור על האש הכי קטנה שאפשר במשך חצי שעה לפחות, אדע שאתה לא רק מכיר את הכללים, אלא גם יודע לשמור עליהם, כדי שהאש תהיה חברה שלך. עכשיו נראה אם אתה מכיר את שלושת כללי האש".

נוצה כחולה פינה שטח מעשבים ועלים, וסימן מעגל ברור בעזרת אבנים, שיהיה גבול לאש. הזקן הדליק גחל קטן בעזרת מקדח הקשת שלו ונתן את הגחל לנוצה כחולה. נוצה כחולה הבעיר את הגחל והצליח לשמור על האש הקטנה במשך המון זמן, הרבה יותר מחצי שעה.

הזקן הבטיח לנוצה כחולה, שאם הוא רוצה, אז הוא ילמד אותו את כל הסודות של הדלקת האש במקדח קשת. וגם אמר לו את הכלל הרביעי: "מכבים אש עם המון מים עד שאין אפילו גחל קטן”.

כללי האש:

1. להרחיק כל דבר דליק

2. גבול ברור

3. אש בגודל המתאים

4. מכבים אש עם המון מים עד שאין אפילו גחל קטן.

אם אתם רוצים ללמוד להדליק אש במקדח קשת, בואו לסדנת המבוא של שומרי הגן, או הצטרפו לאחד החוגים לילדים ונוער.